להלן אציג שלושה מנגנוני ניבוי שמחולקים על פי מידת הזמן שבו הניבוי נדרש. ניבוי לטווח המיידי – חלקי שניות ושניות. ניבוי לטווח קצר – חלקי דקות ודקות. ניבוי לטווח הארוך – מדקות לחודשים.
להמשיך לקרוא ←
חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם – חוק ואידיאולוגיה
להמשיך לקרוא ←
מאמר זה הוא מאמר המשך למאמר 'התודעה היוצרת ואלוהים' שבו ניסיתי להראות כיצד ל"המצאה אנושית" של התודעה יש תוקף אובייקטיבי במציאות. מטרת מאמר זה הוא לדון בדוגמאות נוספות היכולות להביא לאותה מסקנה: המומצא הוא ממשי. וגם, אנסה לבחון מהם גבולות הממשות הזו.
להמשיך לקרוא ←
האם אני עכשיו בהכרה? בהכרה מלאה? האם יש הכרה חלקית? האם ההכרה היא מנגנון בינארי – 'כבוי/דולק'? או אולי היא ווסת עוצמה הדרגתי ורציף ('דימר' – עמעם) שברמה מסויימת "מדליק" את ההכרה והתודעה הערנית המוכרת לכל אחד מאיתנו? בדברים הבאים אני טוען שההכרה והתודעה הם הצטברות של מקטעים עצמאיים של יכולות קוגניטיביות "הנדלקים" בזמנים ובהקשרים שונים באזורי מוח שונים, עד שהם מביאים להפעלה מלאה של המכלול. מצב ההכרה המלא הוא מצבור של מרכיבי הכרה קוגניטיביים נפרדים שרק הצטרפותם יחד והגיעם ל"בשלות" מייצר את המכלול של ההכרה המלאה המוכרת. אבל, הנקודה החשובה היא שלמקטעים הללו יש תפקיד בפני עצמו ולא רק לעורר את המכלול. המקטעים הללו הם תבניות קוגניטיביות חלקיות, שלמות ומשמעותיות כשלעצמן, ושבנוסף הן גם מכינות את המכלול השלם של ההכרה. נראה כי לפחות חלק ממקטעים ותבניות אלו פועלים ומתפקדים גם בזמן שינה באזורי מוח הקרובים לאזורים האחראיים גם על השינה. כלומר, בזמן השינה פועלים גם מקטעי ההכרה הללו באזורים תת-קורטיקליים, ויתכן כי פעילות זו היא אחת מההסברים לתפקידה וחשיבותה של השינה. יתכן שהשינה היא התשתית להכרה בעירות. להמשיך לקרוא ←
מאמר זה מתחיל מהמקרה המיוחד של "המצאת" אלוהים על יד בני האדם בדתות השונות, וממשיך אל עבר המנגנון המחשבתי האנושי ההכרחי הדוחף לסדר ולמשמעות. המנגנון הקוגניטיבי הזה הוא המבנה את התודעה היוצרת את אלוהים וגם המקנה לו קיום אובייקטיבי ממשי במציאות.
להמשיך לקרוא ←
למילה 'פשוט' יש כמה וכמה מובנים, והמקובל מהם בשימוש בשפה העברית בימינו הוא "שאינו מסובך, שאינו קשה לתפיסה או להבנה, שווה לכל נפש, ברור, מובן ….. רגיל, בינוני, שאין בו משהו מיוחד 'אבי היה איש פשוט, תמים' (ביאליק)" (מתוך "המילון החדש" מאת אברהם אבן-שושן. הדפסה שמינית – תשל"ז. ירושלים: הצאת קרית ספר. עמ' 1108) מטרת מאמר זה הוא להצביע על משמעויות נוספות למילה זו, ולנסות לבחון, מתוך משמעויות אלו, מה הקשר בין 'פשוט' ל'מופשט'. להמשיך לקרוא ←
זיהוי תבניות הוא המנגנון החזק ביותר של קוגניציה מוצלחת. כך כותב אלחנן גולדברג בספרו "פרדוקס החוכמה"
להמשיך לקרוא ←
