היהדות החדשה של עזרא ונחמיה

שינוי דתי וארגוני שקיים ועומד עד ימינו

  • השינוי הדתי

על פי: חזי כהן. המהפכה הרוחנית של עזרא הסופר ובני דורו : עיון ספרותי-תיאולוגי בעזרא ג ובנחמיה ח, בית מקרא נד,א (תשס"ט), עמ' 83-96.

ההבדל בין אירועי חודש תשרי בשנת 520 לפני הספירה (בהנהגת זרובבל, המנהיג הפוליטי, וישוע, הכהן הגדול –  עזרא ג') לבין אירועי חודש תשרי בשנת 444-443 לפנה"ס בימי עזרא ונחמיה (נחמיה ח')

  • בשני המקרים כל העם ("כאיש אחד") חוגגים את ראש השנה וסוכות בירושלים.
  • בשני הטקסים לכוהנים וללויים תפקיד חשוב.
  • שמחה ובכי מצויים בשני האירועים.
  • בשניהם העם מגיב בצורה דומה: הודיה, תרועה גדולה והלל.

אבל יש הבדלים מהותיים:

  • האירוע הראשון עוסק בהקמת המזבח והמקדש ובהעלאת קרבנות, והשני — בקריאת התורה.
  • ספר "תורת משה" נזכר בראשון כמקור שבו כתובים חוקי הקרבנות (עזרא ג 2) ואילו בשני הוא עומד לעצמו כספר הדורש לימוד וקריאה (נחמיה ח 1).
  • ההתכנסות בעזרא היא סביב המזבח והמקדש, ואילו בנחמיה העם מתקהל ברחבת שער המים שמחוץ לחצרות המקדש.
  • חג הסוכות מאופיין בסיפור הראשון בהקרבת קרבנות, ואילו בסיפור השני החג כולל הקמת סוכות וקריאה בתורה.
  • בימי ישוע וזרובבל תפקיד הכוהנים והלוויים היה קשור למקדש: הם מנהלים את מלאכת הקמת המקדש, שרים בעת יסוד המקדש ומקריבים קרבנות (עז' ג 8-11), ואילו בימי עזרא תפקידם לקרוא בתורה וללמדה את העם (נחמ' ח 7-9, 13)
  • בסיפור הראשון מעמד הלווייה משנִי למעמד הכהונה, בסיפור השני התמונה הפוכה: תפקיד הכוהנים משנִי לעומת הלווים המשמשים בפועל כמלמדי התורה.

המהפכה הרוחנית של עזרא ובני דורו כללה מעבר מהתמקדות במקדש ובקרבנות לקריאה בספר התורה ופירושו.

בדורו של עזרא חל מהפך, והקריאה בספר תורה ברחבת שער המים עומדת במוקד החוויה הדתית בחודש תשרי.

מדוע עבר המוקד מן המקדש אל התורה?          כמה הסברים אפשריים:

  • עזרא ובני דורו מאוכזבים מהמתרחש במקדש. הפולחן נעשה מסואב (למשל: חגי ב' 14),
  • ההתמקדות בספר התורה שימשה מקור ללימוד איסור הנישואים עם יושבי הארץ וגיבוש זהות יהודית.
  • בעקבות השיבה מן הגלות נוצר הצורך להעלות את המסורות השונות על הכתב.
  • שינוי ברצון העם להרחיב את היקף השתתפותם בחיים הדתיים. (הדרישה לקרוא בתורה באה מקרב העם (נחמ' ח 1). הקריאה נעשתה במקום נגיש לכל העם – שער המים. העם הקשיב לקריאה בתורה(ח 2-3) הגיב תחילה בבכי ואחר כך קיים את מצוות הלוויים באכילה, בשתייה ובמשלוח מנות ובא לכדי שמחה. לאחר מכן אסף העם ענפים להקמת הסוכות ובנה סוכות בכל ערי יהודה ובירושלים (ח 16-17).

המעבר אל ההגייה והלימוד בספר התורה קשור להתפתחות ניצני המדרש שהפך סימן היכר מובהק ליהדות עד היום. 

עזרא מתחיל מהלך חדש במסירת התורה לאומה – תורה שבעל פה. בתחילת בית שני נחתמת התורה שבכתב, מסתלקת הנבואה מישראל, ומתחיל מהלך חדש במסירת התורה בישראל –  התורה שבעל פה.

תניא, רבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אילמלא קדמו משה. במשה הוא אומר:  "ומשה עלה אל האלקים" (שמות יט, ג), בעזרא הוא אומר: "הוא עזרא עלה מבבל" (עזרא ז, ו). מה עלייה האמור כאן תורה – אף עלייה האמור להלן תורה (סנהדרין כב, א).

במשה הוא אומר: "ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים" (דברים ד, יד), בעזרא הוא אומר: "כי עזרא הכין לבבו לדרש את תורת ה' ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט" (עזרא ז, י). (סנהדרין כב, א).

רבי זעורא בשם רב חננאל: "ויקראו בספר תורת האלוקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא" (נחמיה ח, ח). "ויקראו בספר תורת האלוקים" זה המקרא. "מפורש" זה תרגום. "ושום שכל" אילו הטעמים. "ויבינו במקרא" זה המסורת. ויש אומרי' אילו ההכרעים ויש אומרים אילו ראשי פסוקים (ירושלמי מגילה ד, א).

רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה א: בשלושה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות. כתר כהונה – זכה בו אהרון, שנאמר (במדבר כה יג): "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם". כתר מלכות – זכה בו דויד, שנאמר (תהלים פט לז): "זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי". כתר תורה – הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכל, שנאמר (דברים לג ד): "מורשה קהילת יעקב"; כל מי שירצה, יבוא וייטול.

  • השינוי הארגוני – האמנה

הקראת התורה ברוב עם הובילה לכריתת האמנה המוצגת כיזמה עממית. "ויאספו כל העם כאיש אחד ….ויאמרו לעזרא הסופר להביא את ספר תורת משה אשר ציוה ה' את ישראל" (נחמיה ח' 1)

מפרק ח בנחמיה (למעשה מהפסוק האחרון של פרק ז) מתחיל "מבנה חדש של קיום העם. רוב השבים לארץ יהודה היו מהגרים חסרי השכלה, שעד אז לא חיו במסגרת שהחזיקה אותם כעם בעל מהות וזהות מוגדרות. עזרא ונחמיה ניסו לבנות מדינה שתבטא את מהות ישראל ואת קדושת ה'. נחמיה היה איש המעשה, ואילו עזרא עסק בתכנים. מכאן ואילך אפשר לראות כיצד הולכת ונוצרת התבנית שבה העם היהודי מקבל על עצמו לקיים את התורה כציבור." (פירוש שטיינזלץ). 

מהו התוכן של קיום העם:

  • חוגגים במשותף חגים כשם שהם כתובים בתורת משה (ראש השנה, סוכות, שבת, שנת שמיטה).
  • קיום המקדש (מינוי כוהנים ולויים לתפקידם, קורבנות, ביכורים, תרומות ומעשרות).
  • מבדלים עצמם מבני נכר ('לא יבוא עמוני ומואבי' איסור נישואין מעורבים, שמירה על השפה ה"יהודית").
  • מכירים יחד את ההיסטוריה של העם (אברהם, הגלות במצרים, נס ים סוף, הנדודים במדבר, מעמד הר סיני והחוקים הנובעים ממנו, מעשה העגל, כיבוש הארץ, קללת בלעם, ההתמרדויות בה' הצרות והישועות עד החזרה לארץ.)
  • כריתת אמנה וחתימת חשובי העם עליה. "באים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלוהים" (נח' י' 30)

"העם כורת אמנה הכוללת התחייבויות כלליות ופרטיות למשך השנים הבאות. זוהי למעשה החוקה הראשונה הידועה בדברי ימי העולם. קרוב לוודאי שכל הקונסטיטוציות האחרות בארצות הברית, צרפת ובמדינות נוספות, שאבו מכאן את השראתן. החוקות המודרניות בניות באותה מתכונת פחות או יותר: תחילה מופיעה הקדמה היסטורית המתארת את תולדות העם, לאחר מכן מפורטים עקרונות מעשיים יותר הנכללים בחוקה." (שטיינזלץ)

השוואה לחוקות אחרות:

החוקה האופיינית מחולקת על פי רוב לכמה חלקים:

מבוא / הקדמה – ההקדמה יוצרת תשתית של לגיטימציה ותמיכה בחוקה, ומתארת את תוכנה באופן כללי ביותר.

חלק ארגוני  – קובע את חלוקת העוצמה בין המוסדות השלטוניים.

 רשימת זכויות וחובות האזרחים – הגדרת זכויות האזרח, ולעיתים הקבוצה, ולפיכך הגבלת השלטון.

עליונות החוקה על חוקים אחרים. ואופן שינוי החוקה – הגדרת האופן שבו ניתן לשנות את החוקה. 

     ראה:  גדעון ספיר. שלושה מודלים של חוקה. משפטים לז 349 תשס"ז https://law.biu.ac.il/sites/law/files/shared/gs_04.pdf

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: