ניבוי

להלן אציג שלושה מנגנוני ניבוי שמחולקים על פי מידת הזמן שבו הניבוי נדרש. ניבוי לטווח המיידי – חלקי שניות ושניות. ניבוי לטווח קצר – חלקי דקות ודקות.  ניבוי לטווח הארוך – מדקות לחודשים.

מה זה ניבוי?

כשאני מושיט את ידי למתג התאורה ולוחץ עליו באצבעי, אני מצפה לשמוע את ה'קליק' ולראות את האור נדלק. כשאני מרים את האבן הגדולה, אני מכין את תנוחת הגוף, את מתח השרירים, את אופן אחיזת הידיים, כולם על פי ההערכה שלי אודות משקלה וממדיה של האבן. והדוגמה המוכרת: מה קורה בירידה במדרגות כשיש לפתע מדרגה חריגה בגובהה? ועוד, כאשר אני מתקרב אל הבוס שלי אחרי שהצגתי בפניו מצגת מצויינת, פני לובשים את המראה המלבב, ואני יודע שזה הרגע המתאים לבקש העלאה בשכר. כל אלה ועוד מאות ואלפי פעולות שאני מבצע מדי יום כרוכים בניבוי, בהשערה מהי הפעולה הנכונה בנסיבות הנוכחיות ומה יכולות להיות התוצאות של פעולה זו.

ניבוי הוא אחד התהליכים המחשבתיים החשובים ביותר, ואולי החשוב מכולם. אולי כל מנגנון החשיבה שלנו קשור לניבוי.[1] הרי כל פעולה מבוססת על הצפייה לתוצאותיה. כל קליטה חושית של הסביבה המביאה לפעולה, מערבת ניבוי. זהו תהליך סדרתי המתחיל בחישה, ממשיך בעיבוד קוגניטיבי מורכב ומסתיים בהתנהגות גלויה. אבל בזה לא מסתכם התהליך. ידע קודם, זיכרון של דפוסי פעולה, משפיע על התהליך הקוגניטיבי המורכב, שכמובן, מערב גם את הממד הרגשי, כדי לבחון את ההתנהגות הצפויה ולעצב אותה בהתאם לנסיבות.[2]

ניבוי הוא שילוב של bottom-up של קליטת נתוני הסביבה, עם top-down של המודלים המסבירים ומפרשים את משמעות הנתונים והפעילות שצריכה להתבצע בנתונים העכשוויים. התהליך ההדדי הזה ניתן לתאור על פי ההסקה הבסיאנית (Bayesian inference). כלומר, הידע הקודם (האגור והמובנה בתבניות החשיבה) מעומת כל העת אל מול הגירויים הנכנסים באמצעות לולאות של היזון חוזר הבוחנות את תוצאות הפעולה שלנו. אנו מתקנים כל העת את השגיאות האפשריות בהבנת משמעות הנתונים. המשמעות קושרת בין פעולה (סיבה) לתוצאותיה האפשריות. זו פעולה שחוזרת על עצמה אל מול כל נתון חדש מהסביבה ומעדכנת את מה שאנו מסיקים מן הנתונים.[3] למשל, חולה המבקר אצל רופא המנסה לברר באיזה מחלה מדובר (התבנית). הרופא בוחן את תוצאות הבדיקות שנעשו לחולה, ועם כל בדיקה ובדיקה הוא מנסה לאמת או לדייק את האבחנה שלו על המחלה. זהו תהליך רצוף המשלב את הידע הקודם של הרופא עם המידע החדש שהוא מקבל מכל בדיקה שנעשתה, וחיפוש האבחון הנכון יותר של המחלה. 

להלן אציג שלושה מנגנוני ניבוי שמחולקים על פי מידת הזמן שבו הניבוי נדרש.

ניבוי לטווח המיידי – חלקי שניות ושניות.

ניבוי לטווח קצר – חלקי דקות ודקות. 

ניבוי לטווח הארוך – מדקות לחודשים.

ניבוי לטווח המיידי

דניאל כהנמן קבע את המושגים המתארים את מהלך ביצוע הניבויים (מושגים שהתקבלו באהדה רבה ונרחבת בעולם האקדמי): 'מערכת חשיבה 1, המהירה והמיידית, ומערכת חשיבה 2, האיטית יותר שעורכת בקרה "פיקוח ושליטה על המחשבות והפעולות שמערכת 1 'מציעה' – מתן רשות לחלקן להתבטא ישירות בהתנהגות, ודיכוי או שינוי והתאמה של אחרות."[4]

כל פעולה שאנו עושים באופן "אוטומטי", כמו הבנה של משפטים פשוטים (או גם חלקי משפטים, למשל: 'המלח' במקום 'תעביר לי את המלח'), או הטיית המבט לעבר רעש פתאומי, כולם הם פעולות ניבוי של מערכת 1. הדוגמה המוזכרת לעיל של ירידה במדרגות כשמדרגה אחת גבוהה מהאחרות, גם היא דוגמה טובה למערכת 1. החבטה שמתחילה מכף הרגל ומטפסת דרך עמוד השדרה עד לראש (ומגיעה למחשבות), ממחישה את מהירות הניבוי שנוצרה בעזרת תפיסת התבנית של מהו גרם מדרגות וכיצד פוסעים בו. החבטה הכואבת והמציקה שמקבל ה'דפוס הקוהרנטי' מבטא את הטעויות הכרוכות במערכת 1 (על טעויות אלה ראה בהמשך). (כדאי לקרוא אצל כהנמן את הדוגמאות הנוספות והפירוט המלא של הניבוי המיידי, ואין טעם כי אחזור על הדברים כאן.)

כהנמן מתאר בספרו את המאפיינים של מערכת 1.[5] ובין השאר הוא כותב שם שמערכת 1 "פועלת באופן אוטומטי ובמהירות, תוך השקעת מאמץ מועט אם בכלל, וללא תחושה של שליטה רצונית." זו מערכת הנשענת על אסוציאציות מהירות[6] ובונה מהן "דפוס קוהרנטי של רעיונות" שמתעלמים מדו-משמעות ומספקות. היא "נוטה להאמין ולאשש" ו"מתמקדת בראיות קיימות ומתעלמת מראיות חסרות". היא "מסיקה וממציאה גורמים וכוונות." כלומר, זהו מנגנון הבונה תבניות של משמעות והוא הקובע את פרשנותך להווה וגם את ציפיותיך  ומעשיך לעתיד. "מערכת 1 פועלת כמכונת קפיצה למסקנות."[7] "אם מערכת 1 מעורבת, המסקנות באות קודם, והטיעונים בעקבותיהן."[8]. "לאירוע אמורות להיות תוצאות, ותוצאות חייבות סיבות שיסבירו אותן."[9] כל אלה פועלים יחד, במקביל וכמעט ללא שליטה מודעת. אי אפשר "לכבות" את מערכת 1 גם כשרוצים.

ויש לה, למערכת 1, גם השפעה בתחומים רגשיים, היא "מחברת בין תחושה של קלות קוגניטיבית לאשליות אמת, לתחושות נעימות ולערנות פחותה." היא מפרשת במהירות מצבים ועושה אותם למוכרים, נותנת תחזיות לטווח קצר ומחליטה על תגובות ראשוניות. ברוב רובם של המקרים היא עושה זאת היטב וביעילות ובאופן נכון ומדוייק יחסית. המדד להצלחתה הוא העקביות של הסיפור שהיא יוצרת, על כל ממדיו, מבלי להתחשב בכמות ובאיכות הנתונים שעליהם הסיפור מתבסס.

אחת הטענות של כהנמן היא כי מערכת 1 מפעילה חשיבה היוריסטית אינטואיטיבית מהירה שמחליפה שאלה קשה למענה, בשאלה קלה יותר, מבלי שנשים לב להחלפה זו. החלפה כזו היא מקור אפשרי לטעויות. למשל, השאלה על איכות מדיניותו של ראש הממשלה בנושאים כלכליים ספציפיים, מוחלפת בשאלה האם הוא נואם משכנע. אם הוא נראה לנו כנואם טוב סביר שנחליט כי הוא גם מנהל נכון את תקציב המדינה בנושא משק המים/תחבורה ציבורית/ מקורות האנרגיה. (הטיה מחשבתית זו נקראת 'אפקט ההילה', halo effect.) כך גם רופא המתייחס אלינו בנחמדות, הוא בוודאי גם רופא טוב ומקצועי לכל תחלואינו.  

עוד מנגנון מהיר של מערכת 1 מתבטא ביוריסטיקת הזמינות (availability heuristic) היא זו המביאה לקביעה אוטומטית שלתופעה נדירה יחסית  יש השפעה גדולה יותר ושכיחות נתפסת גדולה של תופעה, על סמך זמינותה של דוגמה. אירוע בולט או אירוע דרמטי שמושך תשומת לב מקבל ממדים הרבה מעבר לפרופורציות העובדתיות שלו במציאות. בגלל צירוף מקרים של התרסקות שני מטוסים בסמיכות, רבים האנשים מפחדים לטוס זמן מה לאחר קרות האירועים למרות שרמת הסיכון בטיסות לא השתנתה לאורך הזמן. התנסות אישית או חוויה אישית זמינה יותר מאשר נתונים סטטיסטיים, ולכן חוויה שלילית שלך עם אחות במרפאה/פקיד בעירייה/מנהל סניף בנק יערערו את ביטחונך במערכת הבריאות/במערכת המוניציפלית/במערכת הבנקאית.

ניבוי לטווח קצר

כשאני שומע קול בכי פתאומי באולם שמחות רועש, אני מייד מפנה את הראש לעבר הקול ומנסה לזהות האם הבוכה הוא מישהו שאני מכיר. הפניית המבט היא פעולה של מערכת 1, מאמץ הזיהוי הוא פעולה של מערכת 2. שימת לב מכוונת המערבת ניתוח והשוואה לזיכרון, והדורשת מאמץ, היא פעולה של מערכת 2. מערכת 1 מפעילה אינטואיציות, רגשות, מערכת 2 בוחנת אותם. "מערכת 2 מופעלת כל אימת שהיא מזהה אירוע המפר את תמונת העולם שבה מחזיקה מערכת1."[10] ללא הפרה של תמונת העולם של מערכת 1, היא ממשיכה בתפקידה ללא צורך במערכת 2. (ראו את הדוגמה שלעיל של הירידה במדרגות כשכל המדרגות נענות לניבויים שלנו.)

ניתוח קפדני של טעויות (או הטיות) חשיבה (cognitive biases או thinking distortions) של מערכת 1, שהוא אחד העיסוקים החשובים של מערכת 2, מעיד על יכולת העיבוד האיטית והביקורתית שלה. מערכת 2 מקצה קשב לפעילויות מנטליות מאומצות הדורשות זאת, ובכללן חישובים מורכבים. פעולותיה של מערכת 2 מקושרות לעיתים קרובות לחוויה הסובייקטיבית של רצון ושליטה, של בחירה ושל ריכוז. מערכת 2 עוסקת בניבוי באמצעות לולאות מתמשכות של התנסות, משוב, תיקון, והתנסות נוספת ושוב משוב ותיקון….. מערכת 1 בנתה סיפור ומערכת 2 בדרך כלל מאמינה, מבססת ולעיתים גם מבקרת ומתקנת את הסיפור.

"אני מתאר את מערכת 1 כמי שיוצרת ללא מאמץ רשמים ורגשות, שהם המקורות העיקריים לאמונות המפורשות ולבחירות המכוונות של מערכת 2" אבל, "בשעה שאנחנו חושבים על עצמנו, אנחנו מזדהים עם מערכת 2 – האני המודע והחושב שיש לו אמונות, שבוחר ומחליט על מה לחשוב ומה לעשות."[11] ואלו הם מרכיבי אישיות שקיימים בטווח הארוך יותר.

ניבוי לטווח הארוך

ניבוי לטווח הארוך הוא תהליך שאמור לענות על שאלות כמו ששואל אדם צעיר, מה המקצוע המתאים לי ביותר? עם מי כדאי לי להתחתן? וגם שאלות אחרות כמו: מה יקרה עם תהליכי השלום התקועים במזרח התיכון? מתי יהיה סוף לבועת הנדל"ן במרכז העיר? ועוד ועוד. להלן אשתמש במודל השלבים שהציג פיליפ טטלוק.[12] (בכמה שינויים חשובים.) מטרתו של המודל הוא לתאר תהליך ניבוי אמין ומוצלח עד כמה שאפשר.

  1. הגדירו את השאלה.

השאלה צריכה להיות ממוקדת, נתונה בהקשר ברור וניתנת למענה.

לא ניסוח כמו 'מה יהיה עתיד האנושות בעידן המכונות החושבות?', אלא: 'מהן היכולות המחשבתיות והגופניות האנושיות של אנשים בוגרים שעשויים להשתנות עם כניסת תוכנות מחשב שיישמו את הפוטנציאל המלא של "למידה עמוקה"?'

שאלה ניתנת למענה היא שאלה "פתוחה" שאיננה מצד אחד עוקבת אחרי מנגנון סיבתי הכרחי-דטרמיניסטי (כי אז זו איננה שאלה, אלא תהליך "סגור" עם תשובה מוגדרת), ומצד שני איננה נתונה לשינויים אקראיים רבים מדי שאינם ניתנים לחיזוי.

  • פרקו את השאלה למרכיביה.

יש לפרק את השאלה ל-3 סוגי מרכיבים: א. מרכיבים שיש עליהם מידע ברור יחסית (מהן היכולות המחשבתיות והגופניות האנושיות של אנשים בוגרים כיום). ב. מרכיבים שאפשר לבחון אותם באנלוגיות או כתופעות המשותפות לקבוצה רחבה יותר. כמו למשל זיהוי תבניות אפשריות. (מעקב אחרי תהליכי שינוי אבולוציוניים של היכולות האנושיות הנזכרות.) ג. והמרכיב השלישי הוא (כמעט) ניחושים. (מהו עתיד להיות מלוא הפוטנציאל של תוכנות המחשב שמבוססות על למידה עמוקה?)

חשוב במיוחד הוא הסוג השני, שהוא ראיה מבחוץ (או מלמעלה) של תופעות מכלילות, ולא בהכרח ספציפיות לשאלה. (למשל: גם תהליכי שינוי בתחומים שונים ולא רק אנושיים, המתרחשים בעקבות שינויים טכנולוגיים קוגניטיביים. למשל: מה קרה בתחומים שונים עם כניסתם של אלגוריתמים של 'מערכות מומחה'?) "מקבלי ההחלטות נוטים במידה מוגזמת להתייחס לבעיות כאילו הן חד-פעמיות."[13] ולכן ראוי לבחון את השאלות במבט רחב יותר.

  • חקרו מבפנים את התופעה הייחודית ומכמה זוויות ראיה.

זהו מחקר פרטני על פרטי השאלה. "נקודות ההשקפה הפנימית והחיצונית שואבות ממקורות מידע שונים, ומחילות כללים שונים של השימוש במידע זה. תחזית מבפנים נסמכת על מידע לגבי ההגדרות המיוחדות למקרה, פרטי התוכנית הקיימת, והשערות אחדות לגבי מכשולים אפשריים ולגבי האופן שבו יהיה ניתן להתגבר עליהם. בצורה קיצונית, השקפה מבפנים כרוכה בניסיון להתוות תרחיש ייצוגי המאתר את הגורמים החיוניים בהיסטוריה של העתיד. לעומת זה, נקודת השקפה חיצונית הינה סטטיסטית והשוואתית במהותה, ואינה כוללת שום ניסיון לנחש את ההיסטוריה העתידית באיזושהי רמת פירוט."[14] אבל, "נקודת המבט הפנימית פגיעה לכשלים של חשיבה תרחישית ולעיגון של הערכות בערכים נוכחיים…"[15] ולכן צריך לשלב אותה במבט החיצוני שלעיל.

(דוגמאות לשאלות מחקר פרטניות כאלה בהקשר הנ"ל יכולות להיות: איך מתרחשים שינויים גופניים ספציפיים, מה מניע את מה? – גנטיקה ואפי-גנטיקה. מה קצב של תהליכים התפתחותיים בבני אדם? מה הקשר בין למידה עמוקה למערכות היודעות לארגן את עצמן? באיזה אופן זה מקביל לחשיבה האנושית העכשווית, ולאן זה יכול להתקדם? וגם שאלות מזוויות ראיה אחרות: האם ניתן לבחון את השינוי באנשים בוגרים מזווית גברית או נשית? מראייה של זקן שרואה את השינויים בדיעבד בראיה לאחור?)

נסו לתת מדדים כמותיים למרכיבי התופעה. (מה היחס בין גנטיקה לאפי-גנטיקה בתנאי סביבה משתנים. למשל: אם יש 20% פחות ילודה, האפי-גנטיקה תשפיע ב40% פחות.)

קחו בחשבון שלשינויים יש דינמיקה משלהם, ואולי אפשר לכנות זאת, עצמאות לא צפויה משלהם. (נסו לכמת מספרית את מדת העצמאות הזו.)

  • בדקו את הנחות היסוד שלכם והימנעו מהטיות חשיבה.

(הנחות יסוד המצריכות בדיקה בדוגמה הנ"ל: יכולות החשיבה האנושיות הן כל הזמן במגמת שכלול ושיפור, אין לבני האדם אברי גוף שאין להם תפקיד חיוני, נשים חייבות להמשיך ללדת ילדים בשיטה 'הישנה'.)

  • עדכנו את הניבויים (על פי חוק בייס) (בצורה כמותית מתונה ולא קיצונית).

אזנו בין בטחון עצמי מופרז לחוסר בטחון זהיר מדי.

  • הציגו ניבוי בסולם הסתברות בעל רמת פירוט גבוהה. (יש סיכוי של 62% שלא יהיה שינוי במספר האצבעות של בני האדם ב10,000 השנים הקרובות.)
  • נתחו את הטעויות וההצלחות – בצעו תהליך של למידה.
  • דעו שאין ניבויים מושלמים ווודאיים.

טבלה המסכמת את השווה והשונה בין שלושת סוגי הניבויים הללו:

ניבוי מיידיניבוי לטווח הקצרניבוי לטווח הארוך
שאלה משוערת המעוררת אסוציאציות מיידיותשאלה מעט יותר ממוקדת הדורשת שימת לב מכוונת וניתוח ראשונישאלה ממוקדת, מפורטת ומדויקת
ההקשר קובע את המענה המיידי – התבניתי והמוכרההקשר נבחן שוב באמצעות משובההקשר נבחן ומנותח מכל צדדיו
ללא ניתוחניתוח ראשוני ומהיר המבוסס בעיקר על מידע זמין בלבד והשערות אפשריותניתוח השאלה למרכיביה: מידע זמין, אנלוגיות כלליות, ניחושים
ללא חקירה, התעלמות מנתונים חסריםבדיקה מהירה של מרכיבי התופעה וניסיון התאמתה לתבניות זיכרון קיימותחקירה פנימית של התופעה
ללא בחינת זוויות ראיה אחרותללא בחינת זוויות ראיה אחרותחקירה מכמה זוויות מבט
ללא כימות המשתניםכימות מזערי רק לצורך התאמה לתבניות הזיכרוןכימות המשתנים
ללא מטא-קוגניציהללא מטא-קוגניציה (שמתרחשת לעיתים בדיעבד)בחינת תהליך החשיבה
ללא עדכון הניבויעדכון ראשוני בלבד של הניבויעדכון הניבוי באופן מפורט ומתמשך
ללא תהליך שליטה ובקרהבקרה ראשונית בלבדניתוח בדיעבד של התהליך
   

[1]“ An increasingly popular theory in philosophy and neuroscience is that the brain can be aptly thought of an engine of prediction. This engine, so the story goes, makes sense of the world by actively predicting what will happen next. As it turns out, much of what we take to be central to human intelligence – perception, action, emotion, learning and language – can be understood as emerging from this prediction process.”

Mark Miller. 2018. The Entangled Predictive Brain: Emotion, Prediction and Embodied Cognition. PhD in Philosophy The University of Edinburgh. Pp.6.   https://era.ed.ac.uk/bitstream/handle/1842/33218/Miller2018_Redacted.pdf?sequence=3 .

[2] Bubic A, von Cramon DY and Schubotz RI .2010. Prediction, cognition and the brain. Front. Hum. Neurosci. 4:25. doi: 10.3389/fnhum.2010.00025

https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fnhum.2010.00025/full

[3]A generative model “[…] aims to capture the statistical structure of some set of observed inputs by inferring a causal matrix able to give rise to that very structure” Andy Clark. 2015. Surfing Uncertainty, Prediction, Action, and the Embodied Mind. New York: Oxford University Press. p 21. https://global.oup.com/academic/product/surfing-uncertainty-9780190217013?cc=us&lang=en&#

[4] דניאל כהנמן. 2013. לחשוב מהר, לחשוב לאט. אור יהודה: מטר. עמ' 53. המקור באנגלית 2011.

[5] שם עמ' 121

[6] השפעול האסוציאטיבי הקושר קשרים בין האסוציאציות נוצר בעזרת דמיון צורני או תפקודי. כמו כן פועל השפעול האסוציאטיבי על ידי קישור בין אירועים סמוכים בזמן ובמקום וסיבתיות הקושרת תוצאה לסיבה.

[7] שם עמ' 99

[8] שם עמ' 54

[9] שם עמ' 89

[10] שם עמ' 30

[11] שם עמ' 27

[12] Philip E. Tetlock and Dan Gardner. 2015. Superforcecasting: The Art and Science of Prediction. New York: Crown Publishing Group. https://esotericlibrary.weebly.com/uploads/5/0/7/7/5077636/philip_e._tetlock_-_superforecasting_the_art_and_science_of_prediction.pdf

ובעברית: פיליפ טטלוק ןדן גרדנר. 2017. תחזיות על: המדע שמאחורי אמנות הניבוי. מודיעין: כנרת, זמורה-ביתן, דביר.                                             

[13] דניאל כהנמן. 2005. רציונליות, הוגנות, אושר, מבחר מאמרים. ירושלים: כתר. עמ' 104.

[14] שם עמ' 118-119

[15] שם עמ' 122

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: