סיכום ספרו של חיים אופק "הגן המסחרי – היסודות הכלכליים באבולוציה של האדם"

סיכום ספרו של חיים אופק "הגן המסחרי – היסודות הכלכליים באבולוציה של האדם"

ירושלים: מאגנס 2010

Ofek H. 2001. Second Nature – Economic Origins of Human Evolution. Cambridge: Cambridge University Press.

תורת האבולוציה ורעיון הברירה הטבעית נתקלו במספר בעיות מהותיות שבאו על פתרונן רק בשנים שאחרי דרווין:

מדידת גילו של כדור הארץ והפרטים ממנו הוא מורכב (על פני השטח ומתחתיו)– בעיה זו נפתרה עם גילוי הרדיואקטיביות ויכולתה לקבוע כרונולוגיה של תהליכים. תפוצתם הגאוגרפית של מאובנים דומים באתרים רחוקים – נפתרה עם גילוי תנועת הלוחות הטקטוניים שגרמה לתנועת היבשות. שאלת מנגנון הריבוי הזוויגי – נפתרה בעקבות עבודתו של מנדל והבנת מנגנון ההורשה הגנטי. שאלת ההתמחות הפיזיולוגית בתוך מין ביולוגי אחד היוצרת, למשל, פועלות עקרות אצל חרקים – נפתרה (חלקית) על פי המודל של יתרון כשירות הקבוצה (כסוג של אורגניזם אחד) מול כשירות הפרט בקבוצה.

השאלה האחרונה היא שאלת התפתחותם וחריגותם של כישורי-העל של המוח האנושי. על שאלה זו בא הספר הנוכחי לענות.

השאלה האחרונה היא שאלת התפתחותם וחריגותם של כישורי-העל של המוח האנושי. על שאלה זו בא הספר הנוכחי לענות.

האבולוציה היא תהליך מתמיד של הפרדה והתבדלות. לפיכך, היא איננה סותרת את המגוון והשונות של צורות החיים הרבות. התפתחות היצורים החיים איננה קווית לקראת שיא של מורכבות ואיכות, אלא היא מחייבת את הריבוי והשונות.[1] בעל החיים הנפוץ והמגוון ביותר בטבע עד היום הם החיידקים, והם מתרבים בקצב של מיליארדים בכמה שעות. המגוון של פרוקי הרגליים למיניהם כבעלי החיים הגדולים יותר שאנו מכירים נותן להם, בצדק, את התואר היצורים הנפוצים והמצליחים ביותר על פני כדור הארץ. ספור הצלחה האבולוציוני שלהם הוא המספר הגדול ביותר של המינים (יותר ממיליון), מספר הצאצאים הגדול ביותר, התיישבות בבתי גידול רבים ביותר, התגוננות יעילה מטורפים, הצלחה מול מתחרים והיכולת לנצל את המגוון והכמויות הגדולים ביותר של מזון. שלטונו המוחלט של ההומו-ספיאנס בולט בניגוד למגמת הריבוי והשונות. שלטונו זה של האדם המודרני שקיים רק כמה אלפי שנים, על פני סוגי אדם אחרים, הוא חידה הדורשת תשובה. התשובה טמונה בהתפתחות היכולות המחשבתיות שנתנו לאדם יתרון מוחץ ובעזרתם כבש את העולם.

השינויים שהתרחשו במין האדם הם בכמה תחומים:

שינויים פיסיולוגיים – וביניהם: עמידה זקופה על שתי הרגליים ושחרור הידיים למשימות אחרות. הרחקת הבוהן משאר האצבעות שאיפשרה שימוש בכלים. הסתרת סימני ייחום שהגדילה את התאמה לסביבה. הקטנה משמעותית של מערכת העיכול (הנובעת מיכולת השימוש בכלים ושליטה באש) שהגדילה מאוד את מגוון תפריט המזון. ומעל כולם – הגדלת המוח ופיתוח היכולת המרכזית שלו לעבד ייצוגים וסמלים.

שינויים גאוגרפיים – האדם הגדיל את יכולת ההגירה גם למקומות בהן הקיום הפיסי מעמיד קשיים ממשיים. שינוי זה דרש יכולת הסתגלות והתאמה גם ללא שינוי גנטי ניכר. הקשיים הפיסיים גרמו, אמנם, למותם של פרטים אנושיים רבים, אך יכולת "הפקת הלקחים" הועילה מאוד, בטווח הארוך, למין כולו.

שינויים חברתיים – ההגירה והניידות יצרה את היכולת לערבוב גנים בין אוכלוסיות המגדיל את יתרון הברירה הטבעית, אבל שינוי חשוב היה הגדלת התחרות בין פרטים במין האדם. תחרות כזו התפתחה למה שאנו מכירים כמאבקים, רצח ומלחמות שמטרתן להשיג יתרון של פרט (או קבוצה) אחד על פני השני.

שינויים באורח החיים – שינוי היסטורי חשוב באדם היה המעבר מתזונה תוך שיטוט (feed as you go) שבה הגיע האוכל "מהיד לפה", למצב הנקרא 'תזונת הלקטים ציידים'. שינוי זה היה כרוך בשינוי מזג האוויר בכדור הארץ (התקררות) שפחת בו היער וגדל שטח הערבה העישבונית. הלקטים-ציידים שינו את תפריט מזונותיהם (יותר חלבון מן החי), ייסדו את השיתוף במזון על ידי איסופו וחלוקתו ויצרו קבוצות חברתיות יציבות יותר שנשענו, בעיקר, על קרבת דם משפחתית. השלב השלישי, המפורסם, היה המעבר לחקלאות שהיתה כרוכה בייצוב מזג האוויר והתחממותו היחסית, בביות צמחים, בביות בעלי חיים ומעבר ליישובי קבע שהלכו וגדלו מבחינה מספרית (גם בגלל שיפור ניכר בתזונה).

בבסיס כל השינויים הללו עומדים שני מרכיבי יסוד שעשו את האדם למה שהוא: יכולת החליפין ויכולת חלוקת העבודה.

מה שעשה את השינוי הגדול של האדם היה התפתחותו החברתית והיכולת לשיתוף פעולה במספרים גדולים. שתוף זה מתרכז במסחר חליפין שמבוסס על ערך החפצים המוחלפים בלבד, ויכולת חלוקת עבודה מתוך רצון אנוכי (המקדם את המין האנושי בכללו). בחברה של חלוקת עבודה נוצרות התמחויות והתמקצעות של פרטים בחברה המנהלים ביניהם יחסים של "קח ותן" על בסיס תועלת הדדית. פעילות מסחרית זו היתה הגורם המרכזי להתפתחותו האבולוציונית של האדם ופתוח יכולת החשיבה, ובעקבותיה, הדיבור והשפה. בכך רכש האדם יכולת התאמה לכל גומחה אקולוגית ללא שינוי גנוטיפי.

תולדות יכולת שיתוף הפעולה וחלוקת העבודה מתחיל משיתוף סימביוטי. סימביוזה מתוארת כהפקת תועלת הדדית לשני פרטים נבדלים המחליפים ביניהם משאבים ושירותים לטובת שניהם. (דוגמה יפה לכך היא תהליך היווצרותם של תאים בעלי גרעין מתוך תאים חסרי גרעין "שבלעו" אברונים חיצוניים ובכך הגדילו מאוד את יכולת ההישרדות וההתרבות שלהם כגוף אחד.) השלב הבא היה נפוטיזם. נפוטיזם מתבטא בעבודת צוות בני אותו מין לתועלתם המשותפת. השלב האחרון הוא המסחר. "בניגוד לחליפין הנפוטיים המעוגנים בזהות הצדדים המחליפים, החליפין המסחריים (או סחר החליפין) נקבעים אך ורק בהסתמך על תכונותיהם הסגוליות של החפצים המוחלפים כשלעצמם." (עמ' 23) הסחורות הראשונות שהאדם סחר בהן היו האש (שהיתה מופקדת אצל מומחים להבערה ולשמירה עליה), בשר בעלי חיים, כלי ציד, עורות וכלי תפירה שיצרו לבוש מהעורות הללו.

מסחר כזה הוא ייחודי לאדם ויוצר יכולת הסמלה. המסחר מתרחש ברובו בייצוגים (גם סחר חליפין נשען על ייצוגים – כמה קילו חיטה שווים 4 כבשים ושני טלאים) והייצוגים הללו (ובמיוחד, כפי שמוכר לנו, בלבושם המודרני במספרים המייצגים שווה-כסף) הינם פיקציה טקסית, מציאות מומצאת.

פתוח מסחר החליפין ויכולת חלוקת העבודה הנובע ממנו, היא מנגנון של ארגון עצמי היוצר תחרות ושאיפה לאופטימיזציה של הפרט ולשיווי משקל של החברה. מכיוון שכל אדם שונה מחברו (בגלל שיטת הריבוי הזוויגי), חלוקת העבודה והמסחר הוא האמצעי המרכזי לפיצוי על חסרונות של כל אדם מתוך דאגה אנוכית לטובתו. שונות אנושית מתבטאת ביכולות מוחיות מגוונות (ופחות בשוני גופני) היוצרות עודפות, שהיא תנאי לארגון עצמי. (ראה למשל דוגמת העודפות התפקודית של היד – עמ' 47.) גם מסחר חליפין דורש עודפות של סחורות כדי להביא לבחירה אופטימלית. (אני בוחן את כל המכנסיים בחנות כדי לקנות את המתאימות לי ביותר.)

מסחר מעודד זרימת גנים בתוך אוכלוסיות וביניהן, ומדכא אפשרות של קיום מיני בני אדם נוספים עם מבנה גנטי שונה שנשמר בבידוד. קיום מיני בני אדם נוספים דורש בידוד גנוטיפי הסותר את המסחר. כך נשאר האדם כשליט יחיד.

[1] ראה: גולד. ס. 2003 [1996]. יד מלאה. אור יהודה: דביר.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: