התודעה היוצרת ואלוהים

מאמר זה מתחיל מהמקרה המיוחד של "המצאת" אלוהים על יד בני האדם בדתות השונות, וממשיך אל עבר המנגנון המחשבתי האנושי ההכרחי הדוחף לסדר ולמשמעות. המנגנון הקוגניטיבי הזה הוא המבנה את התודעה היוצרת את אלוהים וגם המקנה לו קיום אובייקטיבי ממשי במציאות.

להמשיך לקרוא

האם נולדה תאוריה חדשה על אופן קיומה של התודעה האנושית? דיון על הספר "לא על המוח לבדו – תודעה, גוף, עולם" מאת יוחאי עתריה. ירושלים: הוצאת מאגנס. תשע"ט 2019.

להמשיך לקרוא

מציאות ומשמעות – המקרה של עליית המדע המודרני

להמשיך לקרוא

מנוירונים לתודעה – כיצד החומר יוצר רוח

מנוירונים לתודעה (1) (3)

בין פשוט למופשט

למילה 'פשוט' יש כמה וכמה מובנים, והמקובל מהם בשימוש בשפה העברית בימינו הוא "שאינו מסובך, שאינו קשה לתפיסה או להבנה, שווה לכל נפש, ברור, מובן ….. רגיל, בינוני, שאין בו משהו מיוחד 'אבי היה איש פשוט, תמים' (ביאליק)" (מתוך "המילון החדש" מאת אברהם אבן-שושן. הדפסה שמינית – תשל"ז. ירושלים: הצאת קרית ספר. עמ' 1108) מטרת מאמר זה הוא להצביע על משמעויות נוספות למילה זו, ולנסות לבחון, מתוך משמעויות אלו, מה הקשר בין 'פשוט' ל'מופשט'. להמשיך לקרוא

שיר הלל לתבניות חשיבה

זיהוי תבניות הוא המנגנון החזק ביותר של קוגניציה מוצלחת. כך כותב אלחנן גולדברג בספרו "פרדוקס החוכמה"

להמשיך לקרוא

מהמוחשי-הממשי למופשט ובחזרה (ממתמטיקה לתודעה)

ניסיון להסביר כיצד נוצרת התודעה המופשטת מהחוויה הממשית הישירה. להמשיך לקרוא

ההכרה על פי הופשטטר

תמצית ספרו של

דאגלס הופשטטר. אני לולאה מוזרה. אור יהודה: דביר 2012

Hofstadter R. Douglas. 2007. I Am a Strange Loop. U.S: Basic Books.

(מול עמדה שונה של פרופ' רפאל מלאך שאיננו מדגיש את היכולת האנושית הרפלקטיבית, אלא טוען כי  הכרה היא חוויה פרטית וישירה שאיננה מחייבת רפלקציה ומודעות).

להמשיך לקרוא

רבדים של הכרה – טיוטה ראשונית להצעת ניסוי

בהצעת הניסוי שלהלן אני מקבל את המודל של ה"שכבות" השונות של ההכרה, וטוען כי אין כאן מצב דיכוטומי של יש הכרה/אין הכרה. הכרה, על פי הבנתי איננה מצב בינארי, אפס או אחד, אלא מצב מדורג. לדעתי, ההכרה בנוייה שכבות שכבות, מדרגות מדרגות והיא מתרחשת בשלבים שונים של התופעות המוחיות האנושיות. כלומר, ישנן כמה סוגים של הכרה המתגלה עוד לפני העירנות המלאה המוכרת.

להמשיך לקרוא

פלסבו – תגובת המשמעות

כיצד פועל הפלסבו?
הממד התרבותי חברתי, ממד המודעות, הממד הפיסיולוגי ה"אובייקטיבי" ורובדי ההכרה השונים.

להמשיך לקרוא