זיהוי תבניות הוא המנגנון החזק ביותר של קוגניציה מוצלחת. כך כותב אלחנן גולדברג בספרו "פרדוקס החוכמה"
להמשיך לקרוא ←
ניסיון להסביר כיצד נוצרת התודעה המופשטת מהחוויה הממשית הישירה. להמשיך לקרוא ←
תמצית ספרו של
דאגלס הופשטטר. אני לולאה מוזרה. אור יהודה: דביר 2012
Hofstadter R. Douglas. 2007. I Am a Strange Loop. U.S: Basic Books.
(מול עמדה שונה של פרופ' רפאל מלאך שאיננו מדגיש את היכולת האנושית הרפלקטיבית, אלא טוען כי הכרה היא חוויה פרטית וישירה שאיננה מחייבת רפלקציה ומודעות).
להמשיך לקרוא ←
בהצעת הניסוי שלהלן אני מקבל את המודל של ה"שכבות" השונות של ההכרה, וטוען כי אין כאן מצב דיכוטומי של יש הכרה/אין הכרה. הכרה, על פי הבנתי איננה מצב בינארי, אפס או אחד, אלא מצב מדורג. לדעתי, ההכרה בנוייה שכבות שכבות, מדרגות מדרגות והיא מתרחשת בשלבים שונים של התופעות המוחיות האנושיות. כלומר, ישנן כמה סוגים של הכרה המתגלה עוד לפני העירנות המלאה המוכרת.
להמשיך לקרוא ←
כיצד פועל הפלסבו?
הממד התרבותי חברתי, ממד המודעות, הממד הפיסיולוגי ה"אובייקטיבי" ורובדי ההכרה השונים.
להמשיך לקרוא ←
עצם תהליך חיפוש המשמעות הוא הדרך אל האל, אל האמת. המאמץ למציאת המשמעות הוא מעשה דתי. להמשיך לקרוא ←
מה אתה עושה שאתה רואה לפניך את צירוף האותיות: א ג ס ? אתה מיד מזהה צירוף זה כמלה בעלת משמעות. כל צירוף של אותיות בשפת האם שלך נקראות מיד כמלה שמכוונת לתוכן שיש לו משמעות עבורך. אלה לא אותיות בודדות, ואפילו לא קבוצה נבדלת של אותיות, אלא תוכן – משמעות. אתה משייך אותה לקטגוריה חשיבתית (צמח – מאכל – מזין – טעים וכו'), אתה רואה בעיני רוחך סוגים של פירות שקרובים אליך (תפוח, תפוז…),אתה משחזר אירוע שרלוונטי לפירות, אתה קושר אותם לעונות השנה ועוד.
מה אתה עושה כשאתה רואה את חברך יושב בבית קפה עם אישה שאיננה מוכרת לך? אתה מיד יוצר סיפור או כמה סיפורים אפשריים, מחפש רמזים הקשריים-סביבתיים כדי לבחון איזה מהסיפורים סביר. אתה מוסיף מידע מהסביבה, מידע שתומך או שמשנה את הסיפור שבנית בחלקי שניות מעטות ואז אתה ניגש אליו (או נמנע מלגשת אליו) כדי לבחון את הסיפור שנראה לך המתאים ביותר. אתה יוצר משמעות.
תהליך זה של יצירת משמעות הוא מידי, מהיר, ובהמשך נראה כי הוא הכרחי. זהו תהליך שאין אפשרות להימנע ממנו. מדוע התהליך הוא יסודי כל כך? האם יצירת משמעות היא דחף ביולוגי-אבולוציוני מולד? כיצד הוא נוצר? מה הוא משרת? מהם המנגנונים בהם הוא פועל? מהם סוגי המשמעויות הנבנות? מהי תמונת העולם שיוצר תהליך זה?
להמשיך לקרוא ←
סיכום (קצת יצירתי) הספר סדר ואי-סדר כמושגים של הכרה רות לורנד. תשע"ו 2016. ירושלים: הוצאת כרמל.
סדר הוא מושג של ההכרה האנושית המוטל על המציאות. ("שמתאים לצרכי השעה, מאפשר לפעול בדרך רצויה ורמת החיזוי שהוא מאפשר מספקת" עמ' 274)
להמשיך לקרוא ←
סיכום ספרו של דמאסיו אנטוניו. 2003. ההרגשה של מה שקורה: גוף ורגש ביצירת התודעה. ירושלים: מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.
Damasio Antonio. 1999. The Feeling of What Happens: Body and Emotion in the Making of Consciousness. New York: William Morris Agency.
תודעה (או הכרה) היא המעבר של העצמי אל המחשבה, הידיעה. מעבר זה מתרחש באמצעות היכולת של העצמי לעבד ייצוגים ולהפיק פעילות יעילה (גם בתנאים משתנים).
"הנוירוביולוגיה והתודעה ניצבות אפוא, לכל הפחות, מול שתי בעיות: איך נוצר סרט הקולנוע בתוך המוח [איך נוצרים ופועלים הייצוגים], ואיך המוח יוצר גם את התחושה כי לסרט הקולנוע הזה יש בעלים וצופה [איך המוח יוצר תחושה של העצמי החווה]." (עמ' 21)
להמשיך לקרוא ←
סיכום ספרו של חיים אופק "הגן המסחרי – היסודות הכלכליים באבולוציה של האדם"
ירושלים: מאגנס 2010
Ofek H. 2001. Second Nature – Economic Origins of Human Evolution. Cambridge: Cambridge University Press.
תורת האבולוציה ורעיון הברירה הטבעית נתקלו במספר בעיות מהותיות שבאו על פתרונן רק בשנים שאחרי דרווין:
מדידת גילו של כדור הארץ והפרטים ממנו הוא מורכב (על פני השטח ומתחתיו)– בעיה זו נפתרה עם גילוי הרדיואקטיביות ויכולתה לקבוע כרונולוגיה של תהליכים. תפוצתם הגאוגרפית של מאובנים דומים באתרים רחוקים – נפתרה עם גילוי תנועת הלוחות הטקטוניים שגרמה לתנועת היבשות. שאלת מנגנון הריבוי הזוויגי – נפתרה בעקבות עבודתו של מנדל והבנת מנגנון ההורשה הגנטי. שאלת ההתמחות הפיזיולוגית בתוך מין ביולוגי אחד היוצרת, למשל, פועלות עקרות אצל חרקים – נפתרה (חלקית) על פי המודל של יתרון כשירות הקבוצה (כסוג של אורגניזם אחד) מול כשירות הפרט בקבוצה.
השאלה האחרונה היא שאלת התפתחותם וחריגותם של כישורי-העל של המוח האנושי. על שאלה זו בא הספר הנוכחי לענות. להמשיך לקרוא ←
