למילה 'פשוט' יש כמה וכמה מובנים, והמקובל מהם בשימוש בשפה העברית בימינו הוא "שאינו מסובך, שאינו קשה לתפיסה או להבנה, שווה לכל נפש, ברור, מובן ….. רגיל, בינוני, שאין בו משהו מיוחד 'אבי היה איש פשוט, תמים' (ביאליק)" (מתוך "המילון החדש" מאת אברהם אבן-שושן. הדפסה שמינית – תשל"ז. ירושלים: הצאת קרית ספר. עמ' 1108) מטרת מאמר זה הוא להצביע על משמעויות נוספות למילה זו, ולנסות לבחון, מתוך משמעויות אלו, מה הקשר בין 'פשוט' ל'מופשט'. להמשיך לקרוא ←
זיהוי תבניות הוא המנגנון החזק ביותר של קוגניציה מוצלחת. כך כותב אלחנן גולדברג בספרו "פרדוקס החוכמה"
להמשיך לקרוא ←
ניסיון להסביר כיצד נוצרת התודעה המופשטת מהחוויה הממשית הישירה. להמשיך לקרוא ←
תמצית ספרו של
דאגלס הופשטטר. אני לולאה מוזרה. אור יהודה: דביר 2012
Hofstadter R. Douglas. 2007. I Am a Strange Loop. U.S: Basic Books.
(מול עמדה שונה של פרופ' רפאל מלאך שאיננו מדגיש את היכולת האנושית הרפלקטיבית, אלא טוען כי הכרה היא חוויה פרטית וישירה שאיננה מחייבת רפלקציה ומודעות).
להמשיך לקרוא ←
בהצעת הניסוי שלהלן אני מקבל את המודל של ה"שכבות" השונות של ההכרה, וטוען כי אין כאן מצב דיכוטומי של יש הכרה/אין הכרה. הכרה, על פי הבנתי איננה מצב בינארי, אפס או אחד, אלא מצב מדורג. לדעתי, ההכרה בנוייה שכבות שכבות, מדרגות מדרגות והיא מתרחשת בשלבים שונים של התופעות המוחיות האנושיות. כלומר, ישנן כמה סוגים של הכרה המתגלה עוד לפני העירנות המלאה המוכרת.
להמשיך לקרוא ←
כיצד פועל הפלסבו?
הממד התרבותי חברתי, ממד המודעות, הממד הפיסיולוגי ה"אובייקטיבי" ורובדי ההכרה השונים.
להמשיך לקרוא ←
עצם תהליך חיפוש המשמעות הוא הדרך אל האל, אל האמת. המאמץ למציאת המשמעות הוא מעשה דתי. להמשיך לקרוא ←
מה אתה עושה שאתה רואה לפניך את צירוף האותיות: א ג ס ? אתה מיד מזהה צירוף זה כמלה בעלת משמעות. כל צירוף של אותיות בשפת האם שלך נקראות מיד כמלה שמכוונת לתוכן שיש לו משמעות עבורך. אלה לא אותיות בודדות, ואפילו לא קבוצה נבדלת של אותיות, אלא תוכן – משמעות. אתה משייך אותה לקטגוריה חשיבתית (צמח – מאכל – מזין – טעים וכו'), אתה רואה בעיני רוחך סוגים של פירות שקרובים אליך (תפוח, תפוז…),אתה משחזר אירוע שרלוונטי לפירות, אתה קושר אותם לעונות השנה ועוד.
מה אתה עושה כשאתה רואה את חברך יושב בבית קפה עם אישה שאיננה מוכרת לך? אתה מיד יוצר סיפור או כמה סיפורים אפשריים, מחפש רמזים הקשריים-סביבתיים כדי לבחון איזה מהסיפורים סביר. אתה מוסיף מידע מהסביבה, מידע שתומך או שמשנה את הסיפור שבנית בחלקי שניות מעטות ואז אתה ניגש אליו (או נמנע מלגשת אליו) כדי לבחון את הסיפור שנראה לך המתאים ביותר. אתה יוצר משמעות.
תהליך זה של יצירת משמעות הוא מידי, מהיר, ובהמשך נראה כי הוא הכרחי. זהו תהליך שאין אפשרות להימנע ממנו. מדוע התהליך הוא יסודי כל כך? האם יצירת משמעות היא דחף ביולוגי-אבולוציוני מולד? כיצד הוא נוצר? מה הוא משרת? מהם המנגנונים בהם הוא פועל? מהם סוגי המשמעויות הנבנות? מהי תמונת העולם שיוצר תהליך זה?
להמשיך לקרוא ←
סיכום (קצת יצירתי) הספר סדר ואי-סדר כמושגים של הכרה רות לורנד. תשע"ו 2016. ירושלים: הוצאת כרמל.
סדר הוא מושג של ההכרה האנושית המוטל על המציאות. ("שמתאים לצרכי השעה, מאפשר לפעול בדרך רצויה ורמת החיזוי שהוא מאפשר מספקת" עמ' 274)
להמשיך לקרוא ←
