האדם החדש ואלוהים הישן

טכנולוגיה, מדע בדיוני ואלוהים בסוף המאה ה-21

(מאמר זה מהווה מאמר המשך למאמר "האדם החדש" שנכתב בעקבות ספרו של קאקו מיצ'יו (Kaku Michio) "הפיזיקה של העתיד". ופורסם ב- https://dovsimchon.wordpress.com/2013/06/25/%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9/ )

חיי האדם החדש

הרעיון המרכזי של המאמר הקודם היה כי השינוי האיכותי, המהותי, שיוליד את האדם החדש בעוד כמה עשרות שנים, אולי, יהיה חיים כמעט ללא מגבלות, ללא מחסור. חוסר מגבלות זה הודגם בשני תחומים: תוחלת החיים ארוכה במיוחד ושפע כלכלי/חומרי.

להמשיך לקרוא

מקורות המחשבה האנושית

כיצד התפתחה המחשבה האנושית של ההומו ספיאנס? כיצד מציגה האבולוציה את ההתפתחות הקוגניטיבית מבעלי חיים לאדם המודרני?

מרלין דונלד, בספרו החשוב, מתאר 4 שלבים כאלה המפורטים להלן.

על פי הספר: Donald Merlin. 1991. Origins of the Modern Mind: three stages in the evolution of culture and cognition. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press.

להמשיך לקרוא

ארגון עצמי ותבניות

מערכת המארגנת את עצמה היא מערכת מרובת מרכיבים, שלעיתים קרובות אין לה גבולות ברורים הסוגרים ומגדירים אותה. מערכת כזו מאופיינת בדינמיות הנוצרת על ידי "לחצים" חיצוניים ופנימיים שונים ורק לעיתים רחוקות היא מגיעה לשיווי משקל סטטי. לפיכך "ארגון עצמי הוא יצירה מתפתחת של אינפורמציה חדשה" (ירון כהן – "לשמור על גנו של אדם" עמ' 157). מתפתחת – שהרי כל הזמן נוספים "רעשי" מידע נוספים שחלקם רלוונטי וחלקם איננו רלוונטי. המידע הרלוונטי נקלט במערכת ויוצר זעזוע במשמעות שלה שהיתה יציבה (לזמן קצר) עד עכשיו. ("ארגון עצמי אמיתי חייב להיות בלתי מתוכנת, אם הוא מתוכנת אזי אין הוא בחזקת חידוש." שם עמ' 86) לפיכך יש כאן מעשה דינמי של יצירה של משמעויות, זוהי פעולה של יצירה מתמדת של משמעויות. "משמעות היא הרושם שמותירה האינפורמציה. משמעות, בניגוד לאינפורמציה, היא משהו חיצוני. משמעות היא מה שהאינפורמציה עושה." (שם עמ' 34) "הגדרנו משמעות כהשפעה של האינפורמציה, כתולדה של אינטראקציה … ידיעה מתקשרת לעשייה." (שם עמ' 98) משמעויות אלו יובארו בהמשך בעזרת המושג 'תבניות'.

 

להמשיך לקרוא

האדם החדש

מהם השינויים שעתיד לעבור האדם, בעוד עשרות שנים, בעקבות השינוי בסביבתו הטכנולוגית ובו עצמו? אינני מתכוון לשינויים סביבתיים טכניים (שהיו כבר) כמו מעבר מכיבוס הבגדים בנחל או בגיגית למכונת הכביסה (שינוי שהפך את "יום הכביסה" לעיסוק שולי), אלא לשינויים מנטליים או פיסיים מהותיים העתידים להתרחש. האם האדם ישתנה באופן מהותי, בעצמיות שלו? האם הוא יחווה את עצמו ואת חייו בצורה שונה לחלוטין? נדמה לי כי התשובה לכך היא חיובית, בעוד כמאה שנים יהיה דגם חדש של אדם. הוא יחווה את חייו אחרת, יחשוב אחרת, הוא יחלום אחרת וישתוקק אחרת.

להמשיך לקרוא

מערכת המארגנת את עצמה – השינה והחיים

השינה איננה רק גורם מארגן של מידע. היא איננה רק גיבוש של הזיכרון או גיבוש של דפוסי חשיבה ופעולה. היא גם שמירה מתמדת על הפוטנציאל הרחב של האפשרויות שהחיים מזמנים לנו, פוטנציאל התפתחותי שלא ממומש בדפוסים. השינה, כגורם מארגן, מבקרת את הערות, בודקת את גבולות הפעילות וגם שומרת על התחושה שאני הוא אותו אני גם היום וגם מחר אחרי שישנתי. לשינה יש תפקיד מארגן של תחזוקה וייצוב של הדפוסים בתנאים משתנים. אבל החידוש בתפיסת השינה הוא שהיא משהו מעבר לגורם המארגן, היא הנוכחות של העודפות, נוכחות של האפשרויות לפני שהוגבלו לדפוסים, נוכחות של החלופות, היא המצע עליו מתקיימים החיים.   להמשיך לקרוא

מטפורות של שינה

מטפורות של שינה

מטפורות מדעיות  

תומאס קון (Kuhn), בספרו המפורסם "המבנה של מהפכות מדעיות", מתאר כיצד המחקר המדעי הינו מונחה על ידי מודלים תפיסתיים של הנושא הנחקר. למודל תפיסתי זה, הוא קורא 'פרדיגמה'. וכך הוא כותב: "פרדיגמות קונות להן את מעמדן בכך שהן מצליחות יותר ממתחרותיהן לפתור כמה בעיות שקבוצת אנשי המקצוע רואה אותן כנוקבות…. [הן מבססות את מעמדן כמדע תקני] באמצעות הגדלת מידת ההתאמה שבין עובדות אלה [עובדות שהפרדיגמה מציגה אותן כחשובות במיוחד] ובין ניבוייה של הפרדיגמה, ובאמצעות שכלול ניסוחיה של הפרדיגמה עצמה…. העלאת סוגים חדשים של תופעות איננה בשום פנים ממטרות המדע התקני. לאמיתו של דבר, אלה שאינן תואמות את 'הקופסא' לעיתים קרובות אינן נראות כלל. … המדע התקני מכוון לשכלול ניסוחן של אותן תופעות ותיאוריות הנמצאות כבר בפרדיגמה." איסוף העובדות והתצפיות, ניתוחן, פירושן והכללתן לכלל תיאוריה, מוכתב מתוך הפרדיגמה והמושגים המרכזיים שלה.[1]

רוברט סטרנברג (Sternberg), חוקר האינטליגנציה האנושית, ממפה בספרו את התיאוריות על טבעה של החשיבה האנושית באמצעות מטפורות. שם הספר הוא "מטפורות לחשיבה", ובמקור Metaphors of Mind. טענתו המרכזית היא כי נכון להחליף את השאלה 'מהי אינטליגנציה?' בשאלה "מהי אינטליגנציה כפי שהיא נתפסת מנקודת ראותה של מטפורה מסוימת?" "התזה הבסיסית של ספר זה, בעקבות קון, היא שהמחקר בתחום האינטליגנציה האנושית, כמו בתחומים מדעיים אחרים, מונחה על ידי אוסף מגוון למדי של מודלים או מטפורות. כל מטפורה גוררת שורה של שאלות … אשר התיאוריות והמחקר מבקשים להשיב עליהן ….. מדענים שיהיו ערים יותר למטפורות שביסוד התיאוריות והמחקר שלהם, ולשאלות המיוחדות שמטפורות אלה גוררות, יהיו ערים יותר גם לטווח וגם למגבלות של התיאוריות שלהם ביחס לתופעה שהם מבקשים לחקור. הם גם עשויים לקבל מושג טוב יותר הן על השאלות שהתיאוריה שלהם יכולה להשיב עליהן, והן על אלה שאיננה יכולה להשיב עליהן, עקב מגבלותיהן של המטפורות שמהן היא נובעת."[2]

בצורה ממוקדת יותר כותב ברנרד בארס (Baars):

"Scientific metaphors have long provided heuristic  tools for approaching novel problems………The criteria for productive metaphors are the same as for other scientific ideas: they should help organize existing evidence, yield testable hypotheses and suggest conceptual clarifications."[3]

להמשיך לקרוא

תכנית לימודים

תכנית הלימודים נגזרת מהאסטרטגיה החינוכית:

א. האסטרטגיה המקובלת (גם בישראל) היא תכנית לימודים מינימאלית מחייבת,

                                                         קביעת סטנדרטים באמצעות מבחנים,

                                                         תחרות בין תלמידים, מורים ומוסדות כאמצעי לשיפור הישגים.

               זו אסטרטגיה של "מלמעלה למטה" הדורשת פיקוח ובקרה (כולל פקוח ובקרה תקציבית).

להמשיך לקרוא

מי זה אלוהים? – השאלה הנצחית

מי זה אלוהים? –  השאלה הנצחית

שאלה ללא פתרון זו, נשאלת בכל דור ועל ידי כל אדם שמחפש פשר למושג 'אלוהים'. הייתי רוצה להציע, בזהירות, את מחשבותיי כמענה אפשרי לשאלה כבדה זו.

מאמר זה יעמיד 5 תפיסות אפשריות למושג 'אלוהים'.

להמשיך לקרוא

קוגניציה – מבוא ועקרונות

קוגניציה – מבוא ועקרונות  

(על פי: כהן ירון. 2006 [2000]. לשמור על גנו של אדם. ירושלים: המרכז לחקר מחלות מתהוות.)

הקוגניציה שתידון להלן איננה חשיבה במובן האנושי, שבה קיימת חוויה של חשיבה מודעת, אלא מנגנון עקרוני של התאמה לסביבה. קוגניציה זו היא מכשיר, תכנית פעולה המאפשרת תפקוד בסביבה נתונה. למכשיר רדיו אין התאמה לסביבה, או שהוא פועל או שאיננו פועל. פעולתו לא תלויה בשאלה האם מאזינים לו, או היכן הוא מונח. לעומת זאת, במקרר המזון המוכר יש כבר קוגניציה. יש לו חיישן המווסת את פעולתו בהתאם לנתוני הסביבה. מנגנון ההיזון החוזר הוא מנגנון קוגניטיבי המחזק או מחליש פעולות מסוימות. אורגניזם חי הוא בעל קוגניציה ברמה גבוהה הרבה יותר. הוא קולט חומרים, אנרגיה ומידע ומעבד אותם בהתאמה לסביבה לצורך תכליתי של קיום ורבייה. חילוף החומרים המטבולי יוצר, בהקשר בו הוא מתקיים, סדר המבטא אינפורמציה שיש לה מטרה של קיום והתרבות. השקעת אנרגיה כזו היא פעילות של יצירת סדר המתנגד לאנטרופיה העלולה להוביל את המציאות לפירוק של תוהו ובוהו.

להמשיך לקרוא

לו הייתי תינוק

סינסתזיה (Synaesthesia או Synesthesia) היא חוויה של עירוב חושים, ויותר נכון לומר, חיבור חושים לכלל אחדות חווייתית. למשל, היכולת לראות צורות או צבעים בזמן שמיעה של צלילים ('המוסיקה נשמעה כמו ניצנוץ צבעוני של פיסות זכוכית בצורות וגדלים שונים שנעו אנה ואנה'). או היכולת לראות הילה צבעונית שונה סביב מספרים שונים המודפסים בצפיפות שחור על גבי לבן (ראה תאור בUSA Today 22.8.2003 ). תחושות של טעם או של מגע, בזמן שמיעה של מוסיקה או קולות דבור, גם הם מתוארות מדי פעם ('לקול של אבא יש טעם של נייר אלומיניום').[1] ואפילו תחושת של טעם וריח המלווה הופעה של צורות גאומטריות וצבעים ('הריח של העיגול הזה היה ריח טוב'). זו חוויה שאינה מתרחשת בדמיון או בהזיה, אלא נחווית במציאות החיצונית והממשית של החווים אותה. ריצ'רד סייטוביק (Cytowic 1995) במאמר הסוקר את הנושא בצורה נרחבת, מעריך כי התופעה מתגלית באדם אחד מתוך כ-25,000 בני אדם מבוגרים (וחשוב להדגיש כי הוא טוען שזו הערכה מפחיתה). סייטוביק כותב כי בכך הטבע חושף את סודותיו על-ידי היוצאים מן הכלל.[2]

להמשיך לקרוא